חיבור לטבע, התבוננות בהשתנותו וחוויה אותו דרך החושים מחזקת בילדים את הלמידה על עצמם ביחס לעולם אליו הם נחשפים. זו הסיבה לכך שגנינו ממוקמים סמוך לטבע ובתוכו.
הטיול מפגיש אותנו עם הטבע ועם האנשים החיים ופועלים בסביבתנו, ומאפשר לילדים צמיחה וגדילה בכמה מישורים, בהם גופני ומוטורי, קוגניטיבי, חברתי ורגשי.
ארחיב מעט על תרומתו של הטיול לכל אחד מהיבטים אלו.
התפתחות מוטורית בהקשר לטיול:
כשהילד יוצא אל הטבע הוא מתנסה בהפעלת גופו לפי יכולתו ושלבי התפתחותו.
תינוק השוכב על גחונו נהנה מטיול בעגלול, בו הוא מרים את ראשו להתבוננות בעלים שעל העץ וכך מחזק את חגורת הכתפיים.
כאשר הוא לומד לשבת הוא כבר יכול להתבונן בדברים נוספים ורבים בטיול- כלב, ציפור, חתול, פרח.
בכר הדשא הוא יכול להתנסות בזחילה על משטח שונה מזה הקיים בגן. הדבר מאפשר לו להתארגן באופן נוסף עם גופו, וללמוד על עצמו מה נעים/ קל לו ומה פחות נעים/ מאתגר.
במעבר מזחילה להליכה, הפעוט מצטרף בהדרגה לקבוצת ההולכים. כאן הוא לומד להתארגן עם גופו במרחבים שונים של החוץ: הליכה על אספלט, אדמה, אבנים, חול, דשא ועוד.
כל משטח כזה דורש שכלול מחדש של שיווי המשקל הנלמד גם מתוך נפילה והתרוממות ופסיעה מחדש. תהליך מרתק!
כשהפעוט גדל והופך לילד, הוא משכלל יכולות אלו. מדלג, קופץ, רץ, מטפס, ומתאמן במעברים הנוצרים במפגש עם חפצים שונים אותם פוגשים הילדים בטיול.
העשרה קוגניטיבית בהשראת הטיול:
בעגלול התינוק חש במגע הרוח המלטפת, בשמש נעימה ובצל. הוא נפגש עם טמפרטורות שונות ומפגש ראשוני זה יהווה בהמשך בסיס לתפיסתו הקוגניטיבית (שכלית) למשל של מושגי חום וקור.
הוא מקשיב לקול נביחה, ציוץ או טרקטור שעובר בסביבה.
שומע את המטפלת המשייכת נביחה לכלב ומשיימת (נותנת שם) את בעל החיים, וכך מתרחב אוצר המילים שלו והכרתו את החיים בסביבה הקרובה לגן.
פעוט שכבר הולך אוסף אבן בדרך, חש בה ובאמצעות התבוננות ומגע הוא לומד מושגי משקל, מרקם, גודל, צבע וכמות: אבן כבדה או קלה, מחוספסת או חלקה, ג
דולה או קטנה, שחורה או לבנה או אדומה או ירוקה, הרבה אבנים או מעט.
בהמשך ילד יכול לשכלל מיומנויות אלו ע"י השוואות ויחסים בין עצמים, וכן באמצעות פיתוח יכולות כמו ספירה, מנייה ושיום (מתן שם).
הילדים נחשפים למגוון פרחים, עצים ופירות המצויים בטבע.
הם לומדים מושגי זמן באמצעות חילוף עונות השנה, המורגש בטמפרטורות המשתנות ונראה בעץ נושר, עלה שלכת, שלולית מים, אדמה בוצית, חילזון, פרפרים, ציפורים שונות וקוץ יבש.
באמצעות מפגש עם חיפושית שמתה הילדים נחשפים למושגי חיים ומוות, התחלה וסוף, מפגש ופרידה ומעברים. כך גם באמצעות עלה שיבש ונשר מן העץ, וניתן למוללו ולפוררו בידיים לעומת עלה ירוק עתיר מים שעדיין על הענפים.
הטבע הוא גשר לעולם, וממנו אל עצמנו.
הוא מסביר לנו תופעות מעבר למילים, ומאפשר לנו הבנה חושית, שמעבר למחשבות.
הוא נותן לגיטימציה לכל תופעה ולכל שינוי המתרחש בעולם כמו גם בנו.
הוא מאפשר לנו מגיל צעיר מאוד להתחיל להתאמן, בהדרגתיות ובמנות קטנות ומותאמות, בחיים עם שינויים ומעברים. עצם היציאה לחוץ המזמנת בכל עונה התארגנות שונה: כובע, קרם הגנה, מגפיים ומעיל, מאפשרת להתאמן על התארגנות למעבר מן הבית אל החוץ, ומהטבע חזרה לבית. שימוש בדמיון וביכולת מתפתחת לתכנן ולקשר בין התרחשות בחוץ להכנה המקדימה בפנים. יכולת תכנון היא מיומנות חשובה ללמידה בגילאי בית הספר ובכלל בחיים. כך הטבע מעשיר את התפתחות התפיסה השכלית, הקוגניטיבית.
למידה חברתית בתוך הטיול:
בתוך 'קבוצת השווים' יכול כל ילד בטיול ללמוד על עוד מאפיינים בשונה ממנו ובדומה לו.
מתוך הדומה והשונה מתחזקות במקביל תחושות אינדיבידואליות ושייכות.
שני אלה מפרים ומחזקים זה את זה. טיול בקבוצה מאפשר לנו להיחשף להבדלי מקצבים וטמפרמנט באופן חזק יותר מאשר בגן ובמישורים נוספים מאלה הנראים בגן.
ילדים בעלי טמפרמנט תזזיתי ירוצו קדימה עם המובילה בטיול. ילדים סקרניים בדרך כלל ילכו לאט יותר וכל נמלה קטנה תמשוך את תשומת ליבם.
בהליכה קבוצתית לומד ילד לתת ביטוי לסקרנות וצרכיו, וגם במידה קטנה להתאים את עצמו לחברים שאיתו. להכיר את צרכיי, וגם להכיר צרכים נוספים לצרכים שלי. ילד שיש לו צורך להשפריץ מים בכל כוחו ומרצו בשלולית, וילד שאוהב להישאר יבש, ולפעמים גם מחוץ לשלולית. מה קורה במפגש בין שניהם בשלולית? הם לומדים לתת מענה לצרכיהם וגם להתחשב בצרכי חברם. גם וגם. לומדים להרחיב ולהגמיש את ההתבוננות על עצמי ביחס לאחר. היכולות להתחשב ולראות את האחר גדלות עם האגוצנטריות המשתנה.
בטיול קבוצתי הילדים מחכים בתור כאשר יש מעבר צר יותר ממקום אחד למשנהו. המרחבים הגדולים והמרץ שמוציאים הילדים יכולים להקל למשל על המתנה בתור.
יש הזדמנות לעודד זה את זו, לתת יד ולסייע למי שקשה לו.
בטיול ניתן להעצים ילדים שנטייתם ויכולותיהם קשורים בתחומים שאפשר לבטא לפעמים רק בטיול. ההעצמה נעשית בתוך הקשר חברתי ומשפיעה על המקום החברתי של כל ילד.
דמיינו לעצמכם שתי ילדות. האחת חזקה בתחום הקוגניטיבי והשנייה במוטורי.
הראשונה מסייעת לילדי הגן להרכיב פאזל, למנות ילדים במפגש ולזכור את סדר היום. יכול להיות שבטיול למשל היא תתעייף מהר יותר. כאן הילדה שחוזקה במוטוריקה, יכולה לסייע לזו המתעייפת בטיול. היכולת לסייע לאחרת מעצימה תחום חוזק בעיני עצמה ובעיני חברתה, והיא משפיעה על הקשר ביניהן. טיול הוא מקום בו ניתן לתת ביטוי ליכולות נוספות.
טיול הוא עוד דרך מהנה פשוט להיות יחד.
להנות מיחד בטבע. לשיר ביחד. להגיע אל יעד נכסף בכוח הגוף, הנפש ובעיקר בכוח היחד.
הליכה פשוטה בדרך, יחד יד ביד, היא פשוטה, נעימה ומשמחת.
ללכת יד ביד ולשיר ולצחוק במרחבי החוץ.
מה יותר כיף מזה? מה יותר מאפיין ילדות מזה?
ולסיום – תחום הרגש המקבל ביטוי בטיול.
טיול מעצים כל רגש, ומרחבי החוץ נותנים תחושת חופש גם לביטוי רגשי.
לשחרר צחוק גדול, לבכות מכל הלב כשנופלים, לשיר בקולי קולות, לטפס בהתלהבות…
בטיול כל החושים מקבלים חופש גדול. טועמים פרי מהעץ, מריחים פרח, מפוררים אדמה יבשה, רואים עננים משתנים, שומעים את הרוח… הכל עובד בעוצמה.
התעצמות החושים והפעלתם מגבירים את הרגש. את השקט, השלווה, הסקרנות, הסערה, האש הפנימית, השמחה, העצב. הכל מקבל צבע חזק ויותר מקום לביטוי.
המרחב והתנועה בטבע מאפשרים פורקן, שחרור, שאינם מתאפשרים בתוך הגן באותה עוצמה ואופן, וחשובים כל כך לשקט פנימי. השחרור מאפשר לילד בהמשך גם לאסוף את עצמו.
או במילה אחרת, מקלה עליו 'לווסת' את עצמו.
ילדה המתאמנת בהדרגה ובהנאה בשכלול יכולותיה הגופניות מחזקת את דימוי הגוף שלה המשפיע על תפיסתה את עצמה ועל הביטחון העצמי שלה. ביחס לעצמה וביחס לסביבה. היא מרגישה מסוגלת, יכולה, חזקה, בטוחה בגוף שלה. החוויה הטובה בתוך הסביבה הקרובה שמייצגת פיסה מן העולם, בונה בתוכה אמון בעולם, ותפיסה שהעולם הוא מקום טוב שאפשר וכדאי ורצוי להתנסות, לשחק, לחקור ולגדול במרחביו. עולם שכדאי להיות בו.
כתבה: ניצן שדה
