ההתלבטות בין הרשמה לגן פרטי או גן עירייה מעסיקה אותנו מאד, כיוון שהיא מערבת שיקולים רבים, ביניהם שיקולים רגשיים וכלכליים, שלעיתים עומדים בסתירה האחד לשני. בעודנו רוצים עבור ילדינו צוות פנוי, הנותן להם מענה פרטני ומדויק ככל הניתן, עומד בפנינו השיקול הכספי. בעודנו מעוניינים שילדינו ייהנו ממשחק חופשי וממרחב, אנו שואפים גם להכין אותם לדרישות החינוכיות של מסגרת ביה"ס היסודי. ועוד התלבטויות. ובכן, אין סתירה, כל השיקולים לגיטימיים, אך חשוב לבחון אותם בהתייחס לצרכיו של הילד בגיל זה.
כצוות טיפולי-חינוכי, האמון על ביטחונם ורווחתם של ילדיכם שעות כה רבות ביום, חשוב לנו להביא בפניכם את מה שמנחה אותנו ב"גני עופרים" בעבודה עם ילדי גיל 3-4:
בגיל 3-4 הופך ה"פעוט" ל"ילד בגיל הגן". למעבר מספר ביטויים:
* ביכולתו המילולית לבטא ולתקשר את רגשותיו ורצונותיו.
* יוצר קשרים חברתיים משמעותיים יותר עם דמויות סביבו.
* הוא זקוק לצוות לתיווך חברתי ורגשי ופחות לטיפול פיזי.
* יכולותיו הלימודיות מתפתחות ומורכבות יותר – חשיבתו הופכת סימבולית יותר, חשיבה של סיבה – תוצאה באמצעות חקר הסביבה הקרובה, מתפתחים מושגים כמותיים וגיאומטריים.
חשוב שההוראה תיעשה בסביבה מותאמת לצרכיהם הרגשיים-קוגניטיביים-פיזיים-חברתיים של הילדים, והיא חייבת להיות מותאמת לשלב ההתפתחותי בו נמצאים הילדים, אם לא כן, לא תהיה למידה, ואף עלולים להיווצר נזקים ללמידה ולמוטיבציה ללמידה בטווח הארוך (וכמובן, קושי רגשי, פגיעה בהסתגלות החברתית).
לגן פרטי, ואנו ב"גני עופרים" דואגים לכך כל יום, יתרונות רבים, אשר מאפשרים את התנאים המתאימים ללמידה טובה, לפיתוח כישורים חברתיים ולביטחון רגשי בגיל זה:
- תקינה – מספר הילדים בקבוצת גיל זו לא יעלה על 25, ועליהם מופקד צוות של גננת מוסמכת ו-2 מטפלות, אשר מכירות את הילדים ונגישות אליהם מאד. פניות הצוות לילדים מעודדת את הילדים לגשת, לבטא מול הצוות את רצונותיהם באופן חופשי ובטוח. תחושת ביטחון זו, בתורה מאפשרת לילד להיות רגוע יותר, פנוי יותר ללמידה, ליצירה, להתחברות, ומפחיתה "הזדמנויות" לאלימות בין ילדים.
- תזונה – הילד מקבל ארוחות מסודרות ומלאות. תחושת השובע (פיזית ורגשית) מאפשרת לו להיות מרוכז במשימותיו. הארוחה המשותפת מזמנת מפגש חברתי ולמידה על חשיבות התזונה הנבונה, כללי היגיינה, כללי נימוס ליד שולחן ועוד. אצלנו בגן "יש משיחין בשעת הסעודה" – זו חוויה!
- מנוחה – פינת מנוחה, אשר זמינה לילד במהלך היום, אפשרות לשנת צהריים – אלה הן הזדמנויות להפוגה, אשר מאפשרות לילד להתכנס מעט ולהירגע. ומי שאינו מעוניין לנוח, יוכל ליהנות מפעילות שקטה לשעת הצהריים.
- משחק חופשי – זהו גיל בו הדמיון והמשחק החברתי מתפתחים מאד, לילדים בגן פרטי הזדמנויות רבות למשחק חופשי בפינות שונות, במרחבים שונים: ה"ביתן", "החצר", הדשא וגן השעשועים בספורטן, היציאה לטיולים בטבע הסובב את הגן. היציאה לטבע וההיכרות של הילד את סביבת הגן של מפתחות מאד את חוש החקרנות, את הסקרנות ואת ההבנה של תופעות (למשל, השתנות עונות השנה לא רק מלמידה פורמאלית בתוך הגן, אלא מהשינויים בטבע, הנחווים בשטח)
- שותפות ההורים – יכולתם של ההורים להשפיע על חיי הילד בגן דרך תקשורת פורמאלית ובלתי פורמאלית עם הגננת – לעדכן ולהתעדכן, לשאול שאלות, לבקש בקשות ספציפיות – ערכה רב. תקשורת כזו מייצרת רציפות בטיפול בילד ומקנה להורים "שקט" בידיעה שהם שותפים פעילים בחינוך ובטיפול בו, גם שאינם לידו.
"מצבים מיוחדים" – למשל, כאשר נולד במשפחה תינוק, או כאשר אחד ההורים נעדר עקב נסיעה לחו"ל – אלו מצבים בהם הילד יקבל מענה רגיש ואינדיווידואלי – יישב קרוב לגננת, הצוות ידאג לחבק ולהכיל, יהיה שיח עמו בנושא באופן פרטני וקבוצתי.
ההורים מוזמנים לשבת עם הילד לפני הפרידה למשחק משותף (הזדמנות פז להכיר טוב יותר את הגן על צוותו), מתקיימות פעילויות משותפות הורים-ילדים-צוות (מסיבת שבועות, מסיבת הסיום).
הורים בהחלט יכולים להשפיע על התכנים, להציע הצעות לשיפור, לתת ביקורת במקום שצריך.
בגן עופרים ברור לנו כי שהייה בת 10 שעות של ילדכם בגן מחייבת את הצוות לטיפול ולחינוך מותאם התפתחות. המשחק של ילדים בני 3 מתפתח באופן דרמטי במהלך השנה, ואינו זהה למשחק של בני 4+. יצירת הקשר החברתי, יכולותיהם הקוגניטיביות ואופן הלמידה שונים בגילאים אלה. השנה נשים דגש רב על התאמת התכנים, המשחקים, הפעילויות לגילאים הבוגרים יותר. ירדן, הגננת, תעדכן במהלך השנה על ההתפתחות ועל השינויים הקבוצתיים והפרטניים.
ישנה חשיבות גדולה גם ליכולתם של בני ה4+ לחוות עצמם כ"בוגרים" של הגן. הם לא "ישתעממו", כיוון שיתנסו בתכנים (חדשים וישנים) מתוך השלב ההתפתחותי שלהם, השונה, כאמור, מזה שהיו בו בשנה שחלפה. הם יוכלו לסייע לצוות בקבלת הילדים "הצעירים", ולקבל על עצמם אחריות (בהתאם ליכולתם) – למשל, לערוך שולחן, לספור את הילדים היושבים סביב השולחן.
ועם כל זאת, ניתן להם להיות ילדים: ליהנות ממשחק חופשי, מתשומת לב אישית, ממנוחה ומהזנה ראויות.
