שנת צהרים

דילמות רבות כרוכות בנושא, והן מתקיימות בדיון ובשיח בין הורים לילדים, בין ההורים לבין עצמם, בין ההורים לבין צוות הגן ובין הילדים לצוות הגן…לכל אחד מהנוגעים בחיי הילד, ולילד עצמו, טיעונים בעד ונגד שנת הצהריים, והאמת, אין אמת אחת!
שנת הצהריים מטרתה הפוגה, מילוי מצברים, הרגעה, מעין restart למערכת. הילדים נמצאים במשך היום בעשייה אינטנסיבית, נדרשים לריכוז ולסבלנות, חשופים לגירויים רבים, חווים רגשות רבים, ולכן הם זקוקים להפסקה ולרגיעה. עם זאת, בגילאים שונים ה”רגיעה” וה”הפוגה” הללו יכולות להיות מסופקות באופן שונה מילד לילד ולטווחי זמן שונים – שינה, ישיבה שקטה בפינה נעימה, משחק רגוע.

ידוע לכולנו, כי יש קשר ישיר בין שינה טובה ושעות שינה מספקות לבין מיצוי הפוטנציאל הפיזי, הרגשי והקוגניטיבי של הילדים (ושלנו…). ושחוסר בשעות שינה ושינה לא טובה עלולים לפגוע בתפקודים הללו. אך “כמה ילד צריך לישון?”, “מתי צריך ללכת לישון?”, “האם שנת צהריים תורמת או שכבר אפשר לוותר עליה?” – אלו שאלות שאין עליהן תשובה נכונה אחת, לכל ילד ולכל הורה יתאים מענה אחר. חלק מהתשובות, הנוגעות לחשיבות השינה ורקע תיאורטי מורחב, נמצאים בנייר עמדה שנכתב ע”י צוות רפואי מומחה: http://doctorsonly.co.il/wp-content/uploads/2016/02/pdf

במשולש ילד – הורה – צוות נדון ב”מה מתאים לילד מסוים” ולא ב”מה נכון לכלל הילדים”, ועם זאת, הגן והמשפחה הן מערכות הפועלות בתוך גבולות, עם חוקים וכללים, אשר המבוגרים מכתיבים, וגם הם צריכים להילקח בחשבון. נהיה קשובים לצורך של הילד למנוחה, לתנאים להם הוא זקוק על מנת שהמנוחה תהיה יעילה וטובה לו? מה החלופה הנכונה לו לשינה? כל אלה בהתאם לגבולות ולמציאות בגן (ובבית כמובן):

מה בגן שלנו?
נתלי לאנג, מנהלת אשכול גנים ספורטן-טניס:
“בשונה ממה שקורה בבית, בגן הילדים חשופים לעומס רגשי וגירויים רבים. הם זקוקים לשינה לצורך עיבודם והכלתם. ילד אינו חייב להירדם מייד, יש חשיבות רבה לשהות שלו בעירות שקטה לפני ההירדמות כחלק מתהליך העיבוד של אירועי יומו. הילדים בגן מקבלים הסבר על חשיבות המנוחה לגופם ואם קיימת התנגדות לשנת צהריים או שאנו רואים כי ילד אינו מצליח להירדם, תינתן לו אפשרות למשחק, לעיון בספר או לפעילות בחצר/חדר ג’ימבורי. מניסיוננו, ילד שאינו זקוק לשינה בד”כ לא יירדם”.

כיצד נקבל החלטה על הפסקת שנת צהריים?
החלטה כזו מתקבלת בד”כ בעקבות שתי סיבות עיקריות:
1. כאשר הילד שוכב ער 20 דקות ויותר ומתקשה להירדם.
2. ההורה יוזם ומבקש לקצר/להפסיק את שנת הצהריים עקב קושי להירדם בערב.
ההחלטה על קיצור או הפסקת מנוחת הצהריים תתקבל בשיתוף ההורים והגננת, כאשר השיקול העיקרי הוא תפקוד הילד בגן. נבחן את ההחלטה מספר ימים, ונשתף את ההורים במתרחש בימים אלו: אם הילד מתפקד באופן חיוני, משחק רגוע ונראה נינוח, כפי הנראה אינו זקוק יותר לשנת הצהריים והיא תופסק או תקוצר. אך אם ילד אינו ישן וכתוצאה מכך הוא עייף, מתוסכל, מתקשה ליהנות ממשחק ומשגרת הגן, נאפשר לו מנוחת צהריים קצרה יותר (אך לא קצרה מדיי)”.

לפני ההחלטה על הפסקת שנת הצהריים. מה ניתן לעשות עוד?
נירית שדה – בעלת הגן ומנהלת אשכול כפר גלים:
“לא פעם נשמעת מצד ההורים האמירה: ‘הילד שוכב במיטה ולא מצליח להירדם’ או ‘הוא לא עייף, הוא הולך לישון סביב השעה 22:00 ובבוקר לא מצליח לקום’ – שנת הלילה חשובה יותר משנת הצהריים. גם אנחנו חושבים כך. וכן, חשוב שילד יישן את כמות השעות הנדרשות לו.
כאשר הורה משתף אותי בקושי של הילד להירדם אני מציעה לו, עוד לפני שמבטלים את שנת הצהריים, לקיים טקס קבוע ויציב ככל הניתן, מלווה בהסבר לילד על ‘מה הולך לקרות’ ובאווירה נעימה, למשל:
ארוחת ערב משפחתית סביב השעה 19:00, מקלחת, סיפור, מוזיקה מרגיעה והולכים לישון.
הכנה טובה מאפשרת (ברוב המקרים) השכבה רגועה ושינה טובה יותר. לעיתים, בתחילת התהליך, תתעורר התנגדות. אך התמדה ורוגע יובילו לתוצאה המיוחלת”.